המלצות סרטים

500 ימים עם סאמר

500 ימים עם סאמר

500 ימים עם סאמר

במאי: מרק ווב
שחקנים: ג’וזף גורדון לוויט, זואי דשנל
ז’אנר: דרמה, קומדיה, רומנטי
שנה: 2010

בואו ניקח איזשהו גבר, הגבר הזה עובד בעבודה שגרתית בדרך כלל במשרד כלשהו בחברה גדולה, יש לו מידת הצלחה עם נשים, נראה טוב והכל אבל מה, לא מצליח לשמר קשר, בנקודה שאנחנו פוגשים אותו הוא בדיוק סיים את הקשר האחרון והחברים שלו במשרד מנסים לעודד אותו.
זמן לא רב אחר כך מגיעה בחורה חדשה לחיים שלו, יכול להיות שהעבירו אותה מסניף אחר, יכול להיות שהיא הבוסית החדשה שלו וגם יכול להיות שהוא סתם פגש אותה בפאב כאשר יצא עם החברים שלו לסוג של יציאת עידוד (“תראה יש עוד מספיק דגים באגם”)

כך או כך הגבר הזה מחליט שהיא הבחורה החדשה שלו בחיים, איך אומרים – נדלק עליה בשנייה, ובאותו הלילה הם כבר במיטה ביחד.
בבוקר הגבר שלנו קם, הבחורה מתלבשת כי היא חייבת לזוז, הוא מנסה קצת לשחזר את הלילה הקודם אבל נוחל כשלון וחוזר לעוד חצי שעה שינה.
ואז יש את שלב החיזור, לפעמים יש קצת קשיים אבל אחרי זמן לא רב הוא מצליח להשיג אותה, אנחנו נראה רצף של פעולות משותפות, ארוטיקה מעורבבת עם רומנטיקה, הוא והיא מאושרים וגם אנחנו.

אחרי כך הדברים מתחילים להשתבש, הם מתחילים לריב, בהתחלה קצת ואחרי זה קצת יותר, בסוף מגיעה הפרידה והגבר שלנו הולך עם תחושה של כעס והחמצה.
ושוב יציאות עידוד עם החברים, עובר קצת זמן, אבל הדברים לא נראים אותו דבר, כן האחרונה הייתה זאת שגרמה לו להרגיש לראשונה בחייו מאוהב באמת ושיורד לו האסימון, איכשהו זה בדיוק מתוזמן בדקה התשעים, שהוא רוצה להשיג אותה שוב הוא מגלה כי היא בדיוק עומדת לעזוב את הארץ, או נותרו עוד כמה שעות לפני שהיא מתחתנת מתוך התפשרות או כל סיפור אחר שמאלץ את הגבר שלנו לצאת לריצה מטורפת רגע לפני שהוא מפספס אותה.
בסוף הוא מצליח, הוא מסביר את כוונותיו, נשבע לה אמונים, מבטיח להשתנות, אומר לה שהוא אוהב אותה, לא משנה מה, אבל בסוף היא שלו שוב ואנחנו שמחים כי הסרט נגמר עם הסלוגן “האהבה מנצחת הכל”.

נשמע מוכר? ברור שכן, הרי זאת התבנית של רוב הקומדיות הרומנטיות, הולכים לקולנוע, שוכרים איזה סרט ובסוף מקבלים תוצאה זהה, פעם זה גבר, פעם זו אישה שמחפשים אהבה, אבל התסריט זהה ובמיוחד הסוף , כי קשה להשאיר סרטים רומנטיים עם סוף לא רומנטי שנעשה כולנו ביחד אוווווו… אחד ארוך.

המבנה הסיפורי הזה לא מגיע לידי ביטוי ב-500 ימים עם סאמר ולמעשה יש בו את רוב האלמנטים ההפוכים לכך, אז נכון יש לנו גבר וישנה גם בחורה, והאהבה והקשר ביניהם הוא הנושא המרכזי של הסרט, אבל חוץ מזה הדברים שונים לגמרי.
קודם כל זה סרט אינדי (עצמאי, כזה שנעשה מחוץ או לצד האולפנים הגדולים בהוליווד) וככזה, אין פה השקעה בתקציבים מנופחים (וגם אין טעם במקרה זה), אין כאן שחקנים עם משכורות של שבעה מספרים והכי חשוב, העלילה לא מנסה להיות מצועצעת כמו בסרטים הוליוודים.
בדרך כלל הסרטים האינדים מנסים לתת תפיסה אלטרנטיבית ויותר ריאליסטית וכזהו גם 500 ימים עם סאמר.

והנה קצת העלילה: הסיפור הוא על תום (ג’וזף גורדון לוויטהתחלה), בחור צעיר העובד בחברה המעצבת כרטיסי ברכה, פוגש את סאמר (זואי דשנל, מדריך הטרמפיס לגלקסיה, יס מן) היא בדיוק הגיעה למשרד כדי להיות עוזרת החדשה של הבוס שלו. תום מתאהב בה במהירות ועם הזמן הם מתקרבים אחד לשני. אך סאמר תמיד עם המסר הקבוע “אני לא מאמינה באהבת אמת…”
טוב, אז עד לכאן נשמע רגיל ומוכר, אבל פה השאלה איך לוקחים את המוכר והופכים אותו לאלטרנטיבי?
אז ראשית העלילה לא הולכת בצורה ישרה (התחלה-אמצע-סוף), הסרט מחולק לקטעים כאשר כל מקטע בסרט מתרחש באחד מאותם 500 הימים של תום עם סאמר, ולא בסדר הכרונולוגי.
שנית אל תצפו פה לרגשות אהבה מתקתקים, הסרט נפתח דווקא בסוף כך שאנחנו מבינים כבר בתחילת הסרט שהמסר “האהבה מנצחת הכל” לא מתקיים כאן, יש הרבה אהבה אבל כמו בחיים האמיתיים, לא תמיד משיגים את הבחורה ולא תמיד מה שאנחנו מרגישים נראה כמו בסרט הוליוודי.

אהבנו:
הסיפור פשוט אבל העריכה של הסרט הופכת אותו להרבה יותר מעניין, ג’וזף גורדון לוויט בתפקיד הראשי מכניס לגיבור הסרט יותר אותנתיות והזדהות, העלילה פחות מזכירה סיפורים הוליוודים ויותר חיים מציאותיים.

לא אהבנו:
הסרט מוגדר כקומדיה רומנטית אבל בפועל לא צחקנו יותר מדי, לכל אלו המחפשים קומדיה רומנטית שגרתית, דלגו לסרט אחר

תומר גילת

יליד 76, בוגר מכללה לעיצוב ותקשורת אסכולה-מימד, מורה למחשבים וקולנוע בעברו ומעצב דיגיטל ואינטרנט בהווה, אסטרולוג חובב ומוזיקאי בזמן שנשאר, בעל נסיון כתיבה במגוון מגזינים, הוצאות חינוכיות ואתרי אינטרנט.

מאמרים קשורים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button