דספרדו – Desperado
דספרדו – Desperado
במאי: רוברט רודריגז
שחקנים: אנטוניו בנדרס, סטיבן בושמי, סלמה הייק, קווינטין טרנטינו
ז'אנר: פעולה, קומדיה
שנה: 1995
נתחיל ברוברט רודריגז, לחלקכם אולי שם זה נשמע זר, אבל בטוח נתקלתם בסרט אחד או שניים שלו בעבר, רוברט רודריגז נולד בטקסס למשפחה אמריקאית-מקסיקנית וזה אלמנט מאוד חשוב לקריירה הקולנועית שלו כי הפרסום הגדול שלו הגיע ממערבוני ספגטי מחודשים ובעיקר כאלו המתרחשים במקסיקו.
הראשון שבעצם פרסם אותו היה אל מארייצ'י – הנגן שזהו למעשה החלק הראשון של הסרט דספרדו (ייאוש בעברית) סרט זה דיבר כולו בספרדית ועסק בנגן גיטרה שאיבד את אהובתו למאפיונר מקסיקני ועכשיו הוא נוקם את דמה. הסרט זכה להצלחה אדירה ועוד יותר חשוב בכך הוא זכה בתשומת הלב של גדול הבמאים של אותה תקופה – קווינטין טרנטינו שמאז ועד היום הם קשורים אחד לשני ביצירה קולנועית משותפת. (ארבעה חדרים, מצאת החמה ועד צאת הנשמה, היו זמנים במקסיקו והסרטים המשותפים בפרויקט הגרינד).
הסרט דספרדו כבר נעשה בתקציב רב יותר תחת הפקתו של קווינטין טרנטינו המשחק גם בתפקיד אורח, את השחקן מהחלק הראשון החליף אנטוניו בנדרסהספרדי ולצידו משחקת סלמההייק. בתפקידי אורח נוספים ניתן למצוא גם את סטיב בושמי (הכוכב של טרנטינו באותה תקופה) וצ'יץ מרטין.
אז דספרדו הוא קודם כל סרט אקשן, מה לעשות בנות יש יריות וגם דם ובעיקר כזה גרוטסקי, כיאה לטרנטינו ולרודריגז, אבל יש שם הרבה יותר מדם, יש גם קטעי הומור רבים (בעיקר שחור) ויש כמובן את אנטוניו בנדרס בתפקידו הסקסי ביותר, כן שם בנדרס מתנהג כסופר גיבור מקסיקני, כזה שנראה טוב, מלא סקס אפיל ומסתורין והכי חשוב – צלף בקנה מידה עולמי, ככה זה שאתה צריך לנצח בבת אחת 20 בריונים בבר מקסיקני, אין מקום לטעויות.
אז מה הסיפור? בלי לגלות הרבה ולא שיש הרבה מה לגלות כי פה לא הדרך חשובה אלא איך עושים אותה, אבל בואו נחזור לסיפור עצמו: המריאייצ'י מהחלק הקודם מחפש נקמה על מות אהובתו, הגנגסטר שהרג אותה גם הצליח לשלח כדור בידו של הנגן ולשבש את יכולתו המופלאה לפרוט על גיטרה.
ומכאן ואילך מסתובב לו הנגן מחפש אחר בו'צוהגנגנסטר שבנרתיק הגיטרה שלו מסתתרים עשרות רובים, אקדחים ושאר אמצעי חבלה (כן, אה.. לא מספיק רובה אחד?)
כמובן שישנו סיפור אהבה שמתפתח בסרט כי אחרת למה אנחנו ממליצים על סרט זה? אבל יותר מזה כבר לא נספר ונסכם שיש לנו כאן סרט אקשן רומנטי, הרבה הומור שחור והמון סטייל, הבנות ישמחו לראות את בנדרס בתפקיד לוהט והגברים ייהנו מכל היריות והפיצוצים. ובקיצור “bang bang… he shot me down”
אהבנו:
סרט קצבי וקליל, שני הגיבורים סקסיים ומלאים אנרגיה, הדיאלוגים קצרים ומבדרים, הופעות אורח קולעות, הרבה צבע ואנרגיה ובקיצור, סרט בכיף
לא אהבנו:
יש קצת דם, יותר נכון הרבה וגם הרבה אנשים מתים בסרט, צריך לזכור שזוהי פארודיהוככזאתי האלימות המוצגת בה קיצונית עד כדי גיחוך, מי שסולד מסוג כזה של הומור, שימצא לעצמו סרט אחר.