
השריטות שלנו: למה אנחנו בוחרים להיות לבד ?
האמנם החיים שרטו אותנו? או שמא זוהי האבולוציה שהפכה אותנו לבני אדם מתקדמים שכל מהותם אינה נוגעת לאהבה זוגית אלא דווקא לאסטרטגיה כיבושית
האמנם החיים שרטו אותנו? או שמא זוהי האבולוציה שהפכה אותנו לבני אדם מתקדמים שכל מהותם אינה נוגעת לאהבה זוגית אלא דווקא לאסטרטגיה כיבושית
ט"ו באב הוא באמת חג של אהבה, אבל עד היום אני לא יודעת את התשובה השלמה למהי באמת אהבה. האם זה אותו רגש מתפרץ המגביר את קצב פעימות הלב…
הזאב הבודד שלי היה מנומס והיו לו עיניים טובות, חודרות ומלאות באש, אבל שלא כמו "זאב הערבה", הדמות הספרותית של הרמן הסה, אין קסם בעיניי, בזאב המתבודד במציאות.
"זה תמיד מתחיל מתמונה. מהתבוננות בעיניים המביעות עוצמה. ולפעמים המבט סתמי. סתם מבט שלא מביע מאום. אני לא מתעכבת, ואין לי זמן להשקיע ב"אולי" הוא מוצא חן בעיניי, כי הוא לא…"
"חג של אהבה מקפיץ מתוכי תחושות ומחשבות, געגוע ללב שלם שכבר הופך לכמיהה הנראית לי רחוקה למימוש… אהבה כגלגל הצלה, חיבור מוחלט לעצמנו, ויש בו בחיבור לאחר"
"אם אתה רוצה לדעת אישה, תן לה להרגיש את התחושה, התחושה שהבוקר שלך לא יכול להתחיל בלעדיה, והלילה שלך לא מצליח להיות מואר בחשכה כשהיא נעדרת בנוכחותה.."
"פעם חשבתי שאהבה זו מלחמה על הנשמה בעת משברים, ההתגברות עליהם היא ההוכחה. היום אני יודעת שיש דברים שלא ניתן לגבור עליהם, הגבורה קיימת ביכולת לוותר על האהבה"
"אני אוהבת את תל אביב משום שהיא תמיד הייתה מחוץ לגבולותיי, העיר שלא העזתי לגעת בה מקרוב, תמיד יש חלקים סמויים בלתי מושגים בתוכה, חלק מאומנות הכיבוש"
"אותך אני אוהב." הודיע לי בלקוניות בלי לנסות להסביר "ואולי סליחה שעכשיו אני יודע שנפש תואמת פוגשים רק פעם בחיים…"
אבל הוא כבר לא היה הנפש התואמת שלי…
ובכל רגע נתון יש לנו הבחירה, גם אם האופק לא נראה, קיימת הבחירה לזמן אל חיינו נשמה תואמת שנרגיש בנוכחותה את תחושת השייכות, האינטימיות והייחודיות.
רווקות מאוחרת הוא מושג מיותר שהחברה קבעה לנשים בנות 30 ומעלה שלא מצאו זיווג וטרם הביאו ילדים לעולם. החברה לא לוקחת אחריות על ההשלכות של נישואים מתוך פשרה
גילויים קטנים של שירים מלטפים השייכים למוזיקאים ישראלים ומוכשרים שעד לרגע זה טרם קיבלו את החשיפה הראויה להם. אוסף אלטרנטיבי של שירי אהבה ישראלים