לא עוזבת את העיר עבור אף אחד
"לא עוזבת את העיר, עבור אף אחד…"♫ ♪ ♪
אני שומעת לאחרונה לא מעט "נו בטח את רווקה ? כן? את גרה בת"א!"
כולם אומרים לי שזה קורה רק בת"א, האומנם ???
רק בת"א אנשים מתקשים למצוא זוגיות? רק בת"א קיים הקושי ? או שפשוט כמות הרווקים בשאר המקומות התנקז לעיר הגדולה? אולי שכרווקים נצחיים פשוט לא הולך להם לגור בקרב משפחות בפריפריה? על מנת לקבל תזכורת יום יומית למה שיכל להיות שלך אבל טרם הגיע.
אני אישית מעדיפה לגור בעיר תוססת, וללא הפסקה. עיר שמלאה בפוטנציאל, ובחברה צעירה.
אל תתבלבלו, כולנו מחפשים זוגיות, אהבה, וחבר לחיים (מעבר לזה שכבר אימצנו במשבר הקודם בצער בעלי חיים.) אבל אל תכעסו ותפתחו עיניים על זה שאני לא עצרתי את הכל עד שהבעל המיוחל יגיע, אלא המשכתי לעשות חיים, ללכת לפסטיבלים, לארגן מסיבות רביי משתתפים, לצאת לטיול, ולבלות בים. כן אני יודעת זה מבאס אותכם חבריי הנשואים שאתם פשוט לא יכולים, גם אם אתם ממש רוצים. שלא נדבר אפילו על ללכת לשירותים בשקט ובנחת, או לקחת דקה לעצמכם.
אז שימו לב כל הדודות וחברות של אמא שלי היקרה שמחפשות להכיר לי מישהו רק בזכות זה שהוא "רווק" ומחפש להתחתן … לא חיכיתי עד היום בשביל להתחתן עם הגבר רק בגלל שהוא החליט שהוא רוצה להתמסד ויש לו דופק. ההפך הוא הנכון, אני נמצאת בשלב בחיי שאני בת 32 כן חברים זו לא קללה, שקמה בבוקר עם חיוך על הפנים, לעבודה שאני אוהבת ,ומרוויחה משכורת שהיא רק שלי, לעשות בא כל מה שעולה ברוחי, לנסוע לחו"ל לפחות פעם בשנה, ולא להיות חייבת לדאוג לנפש חיה, חוץ מהכלב שאין מה לעשות תלוי רק בי ( נ.ב תחושה נפלאה. )
הנה ההצהרה שלי: אני רוצה להתחתן, רוצה ילדים, אבל יותר מכל דבר רוצה אהבה !!! רוצה חבר לחיים ורוצה את הפרפרים הקטנים בהתחלה.
ואם לא התפשרתי עד היום, אין סיבה שזה יקרה עכשיו. אוקיי וידוי קטן כן הייתי מוכנה להתפשר אבל אז ביררתי כמה זה פשוט ( סתם בכלל לא פשוט אבל בהחלט אפשרי ) להביא גם גם ילד לבד עניין על סך 500 ש"ח לבנק הזרע. תכלס כולנו יודעים שמערכת יחסים זה עסק לא פשוט ושנכנס ילד לתמונה היא הופכת לעסק מורכב ורגיש, התשוקה בורחת מהחלון, אבל לא לפני שהיא לוקחת איתה את הסבלנות וההבנה. להיות הורים זה מדהים אבל גם מעייף. אבל לרגע נניח שנכנסתם לעסק הזה עם מישהו שאהבה שם לא בוערת, ויש בו תכונות שהחלטתם בזמנו שלא כל כך חשובות, אבל עכשיו קריטיות. הדרך עומדת להיות קצת קשה, ויוצא שאתם בעצם מגדלים יותר מתינוק אחד בבית .
אני לא נרשמת למרוץ הזה, אני מחליטה למרות הלחץ החברתי ה"מתון" מאוד … ( אמא שלי כבר קנתה טלית לבעל המיוחל), אני ממתינה עוד קצת ומחכה רק לטוב ביותר, מחכה לקשר שמבוסס על חברות וכיף ולא על שעון ביולוגי וביוץ. לחץ הוא מרכיב שמחריב קשרים. נסו להנות מהרווקות רק עוד טיפ טיפה תמשיכו בשלכם רק עוד קצת, ושתחררו את המצוד זה פשוט יקרה לבד, ושהכי פחות תצפו.