דעות וסיפורי אהבה

האמנם החיים שרטו אותנו? או שמא זוהי האבולוציה שהפכה אותנו לבני אדם מתקדמים שכל מהותם אינה נוגעת לאהבה זוגית אלא דווקא לאסטרטגיה כיבושית

הזאב הבודד שלי היה מנומס והיו לו עיניים טובות, חודרות ומלאות באש, אבל שלא כמו "זאב הערבה", הדמות הספרותית של הרמן הסה, אין קסם בעיניי, בזאב המתבודד במציאות.

"זה תמיד מתחיל מתמונה. מהתבוננות בעיניים המביעות עוצמה. ולפעמים המבט סתמי. סתם מבט שלא מביע מאום. אני לא מתעכבת, ואין לי זמן להשקיע ב"אולי" הוא מוצא חן בעיניי, כי הוא לא..."

"חג של אהבה מקפיץ מתוכי תחושות ומחשבות, געגוע ללב שלם שכבר הופך לכמיהה הנראית לי רחוקה למימוש... אהבה כגלגל הצלה, חיבור מוחלט לעצמנו, ויש בו בחיבור לאחר"

"פעם חשבתי שאהבה זו מלחמה על הנשמה בעת משברים, ההתגברות עליהם היא ההוכחה. היום אני יודעת שיש דברים שלא ניתן לגבור עליהם, הגבורה קיימת ביכולת לוותר על האהבה"

"אני אוהבת את תל אביב משום שהיא תמיד הייתה מחוץ לגבולותיי, העיר שלא העזתי לגעת בה מקרוב, תמיד יש חלקים סמויים בלתי מושגים בתוכה, חלק מאומנות הכיבוש"

"אותך אני אוהב." הודיע לי בלקוניות בלי לנסות להסביר "ואולי סליחה שעכשיו אני יודע שנפש תואמת פוגשים רק פעם בחיים..." אבל הוא כבר לא היה הנפש התואמת שלי...

ובכל רגע נתון יש לנו הבחירה, גם אם האופק לא נראה, קיימת הבחירה לזמן אל חיינו נשמה תואמת שנרגיש בנוכחותה את תחושת השייכות, האינטימיות והייחודיות.

רווקות מאוחרת הוא מושג מיותר שהחברה קבעה לנשים בנות 30 ומעלה שלא מצאו זיווג וטרם הביאו ילדים לעולם. החברה לא לוקחת אחריות על ההשלכות של נישואים מתוך פשרה

עוד פעם את בקשר בלתי אפשרי? שוב הגבר שאיתך הוא אגוז קשה לפיצוח? למה נשים נמשכות לגברים רעים ולמה רצוי לוותר עליהם ומהר?

נפגשתם לדייט ראשון, התחלתם לצאת, למראית עין הכל סבבה, אבל יש לך הרגשה שההצהרות של הגבר החדש בחייך לא ממש מדויקות, רוצה, לא רוצה?, מה הולך? מדריך מקוצר למה גברים מתכוונים באמת כשהם אומרים ...

שיחה קצרה על דייטים ומה שבניהם, למה אנחנו לא מוצאים אהבה למרות המבחר הענק של פנוים ופנויות באתרי האינטרנט?