12 המזלותאסטרולוגיה

גברים, אסטרולוגיה וזוגיות – מי מהמזלות בורח ממחויבות?

חשבת שזה רציני – ואז הקשר התפוגג. האם הוא פשוט בורח ממחויבות, או שאלו הכוכבים? המדריך האסטרולוגי שיעזור לך לא ליפול שוב על אותו טיפוס.

יש גברים שברגע שאת אומרת “מה אנחנו?” – את רואה להם בעיניים שהם מחפשים את פתח המילוט. לא מהחדר. מהקשר. מהמונח. מעצמם. את מרגישה את זה בגוף – איך משהו מתכווץ בו, איך החיוך נהיה מאולץ, איך הנשיקה בבוקר שעבר הרגישה כמו התחלה, ובבת אחת היא חוזרת להיות סתם תנועת שפתיים של מישהו שמפחד להזדהות. כן, זהו גבר שבורח ממחויבות זוגית!

אני לא מדברת על הבחור ששלח "מה קורה יא פצצה" בשישי בערב. אני מדברת על ההוא שגרם לך להאמין. שדיבר איתך על העתיד, אולי רפרף על המילה "אנחנו" – ואז כשאת באמת ניסית לבדוק אם יש פה משהו, הוא קיפל את עצמו כמו כביסה של מישהי אחרת. בלי אזהרה. בלי סיבה. כאילו לא היית שם בכלל.

גברים, אסטרולוגיה וזוגיות – מי מהמזלות בורח ממחויבות?
גברים, אסטרולוגיה וזוגיות – מי מהמזלות בורח ממחויבות?

אז ניסיתי להבין. למה תמיד אותו דפוס, אותה היעלמות, אותו סוג גבר עם אותה תחושת “לא בשל”. ואז ראיתי את זה – לא רק בגברים, אלא במזלות שלהם. והבנתי שמה שהלב לא מצליח לזהות – לפעמים האסטרולוגיה והכוכבים מזהירים מראש. ככה נולד מדד כושר המחויבות הגברי. תחשבי על זה כמו Waze רגשי – רק במקום פקקים, זה מתריע על דוש.

🌪️ פרק 1 – מתחמקים מקצועיים

אלה שלא נועדו להתחייב מלכתחילה – לא משנה כמה הם נראים בעניין. הם זורמים, מדליקים, מתחילים מדהים – ואז מתפוגגים כאילו נעלבת מהם בגלגול קודם.

הם אלה שיגידו “לא ממהר לשים תוויות”, “נזרום”, “אני מרגיש אותך אבל בואי נשמור את זה פתוח”. יבהו בך כאילו את ממתק שאסור לגעת בו בצום, יראו רצינות בעיניים – רק כדי לברוח כשאת זזה מילימטר מהקלילות.

אלה לא סתם פחדנים. הם מקצוענים. הם למדו את המיומנות של להיות שם רק עד הרגע שאת באמת צריכה אותם. הם גורמים לך להרגיש שאת לחוצה, עמוסה, רגשית מדי – בזמן שהם אלה שנמלטים ממחויבות, מונוגמיה בשבילם היא מחלה מדבקת.

אז אם גם את התחבאת מתחת לשמיכה עם פלאפון ביד ושקט בוואטסאפ, זה הרגע להכיר אותם: המזלות שקיבלו את הציון הכי נמוך במדד כושר המחויבות הגברי. הכי מתחמקים, הכי מתסכלים, הכי גרמו לי לבדוק אם יש בי משהו דוחה כשכל מה שעשיתי זה לשאול שאלה בסיסית.
אז יאללה, בואי נכיר אותם:

תאומים – רוצה שתתאהבי בו, רק אל תבקשי כלום

תאומים לא בורח ממחויבות. הוא פשוט לא סופר אותה כקונספט קיים. מבחינתו, קשר זה מין מונולוג פנימי שמישהו הדביק לו שותפה. הוא אוהב כשהוא מדבר – במיוחד כשאת שומעת. אבל ברגע שאת עונה, באמת עונה – הוא נבהל. כי זה כבר לא שואו. זה דיאלוג. וזה מפחיד אותו למוות.

תאומים לא ישקר לך – הוא פשוט יספר כל כך הרבה סיפורים, שאת תאבדי את הסיפור שלך בדרך. מה שאת תרגישי כחיבור נדיר, הוא יכנה “זרימה”, “קסם של הרגע” – מושגים ריקים שמאפשרים לו לא להתמודד עם זה שאת פתאום אמיתית. כי כשאת אמיתית – הוא צריך להפסיק לברוח. והוא רץ מאז הגיל שבו נתנו לו לבחור בין אמא לאבא.

הוא פשוט מבועת: ממחויבות, מהגדרה, מהרעיון שצריך לבחור, הוא חי על פלירט, על האפשרות, על ה"מה עוד יש שם בחוץ", את תהיי בדיוק מה שהוא מחפש – עד שתהיי בדיוק מה שהוא מצא, ואז זה יפחיד אותו.

כושר המחויבות הגברי: 1/10
מביא את כל הסימנים של משהו אמיתי – רק כדי להוכיח שאין שם כלום.


קשת – מצית אותך בלילה, מכבה אותך בבוקר

קשת לא בקטע של קשר, הוא בקטע של החוויה. הוא יאסוף אותך ב־03:00 בלילה על קורקינט מושאל, יספר לך שאת “מרגישה לו מוכרת ברמה נשמתית”, ויגרום לך להאמין שאולי זה־זה. ואז יתחפף ברגע שתבקשי לדעת אם אתם משהו.

הוא ישכב איתך עם עיניים פתוחות, ילטף לך את הפנים, יגיד “את מרגישה לי אחרת”. את תהיי בטוחה שהוא סוף סוף שונה מכל הבינוניים שפגשת, ואז ילך לשתות בירה עם חברים ויספר כמה “הוא מתלבט כי זה עמוק מדי”, אל תחפשי אותו בבוקר. הוא לא נעלם – הוא פשוט שכח שהיית שם. וזה עוד ביום טוב.

בכל פעם שתנסי לברר איפה את עומדת – תגלי שהוא כבר המשיך לרוץ. הוא לא יגיד “אני לא רוצה קשר”. הוא יגיד “אני בתקופה עמוסה”, “אני מחפש את עצמי”, “זה לא את, זה המיקום של יופיטר”. אבל בינינו? זה פשוט לא את. זה כל אחת. הוא לא בורח ממך או בורח ממחויבות – הוא בורח מכל מה שדורש ממנו להישאר.

כושר המחויבות הגברי: 2/10
יביא אותך לשיא – ואז יחתוך לפני שתשאלי “של מי המגבת”.


🧊 פרק 2 – הקפואים רגשית

הם לא בורחים, הם פשוט לא נכנסו אף פעם. רק מיששו את הקירות, סימנו ויצאו לסיבוב.

הגברים האלו הם לא יפחדו מקשר – הם פשוט לא יזיעו עליו. מתוחכמים, נקיים, חלקלקים כמו גלוס תפוח על פנים בלי רגש. יראו עניין, יאמרו את כל המילים הנכונות, רק בלי החיבור החשמלי בעיניים. כשאת נפתחת, הם נסגרים.

אל תצפי לדרמות. לא יהיה פה חסימות, צעקות, או דמעות בטיימינג מושלם. יהיה פה שקט, ניתוק, וניתוח רגשות כאילו מדובר בתוכנית בוקר. הם לא מתחייבים, הם מנסחים. לא מקשיבים, מקטלגים. קשר איתם זה לא באמת קשר, זה יותר סטאז' באמפתיה שאת עושה לעצמך בזמן שהוא “עובר תהליך”.

וכשזה ייגמר? הם יהיו ג'נטלמנים. ישלחו הודעה, יאמרו שאת מדהימה. רק שאת, באמצע הבכי, תרגישי שאת היית פרויקט צד שהם שמו עליו מדבקה: "רגש – אולי בהמשך." הקור פה לא מהחלון. הוא מהלב של הגבר שישן אצלך, ואת – את מצאת את עצמך אשמה בזה שדרשת משהו שאי אפשר לצפות מהם.


דלי – “הוא יענה לך תשובה, רק לא לשאלה ששאלת”

הדלי לא מתחייב – הוא מנתח. תני לו רגש, והוא יחזיר לך תיאוריה. תגידי שאת מתגעגעת, והוא יספר לך על חוויות של ניתוק במערכות יחסים מודרניות. מבחינתו, קירבה זו מילה שצריך להרחיק עם כפפות. כי אם ייכנס יותר מדי – הוא עלול להרגיש. וזה כבר מסוכן.

הוא יהיה שם, הוא רק לא יהיה בתוך זה. יגיע איתך לאירועים, יצחק מהבדיחות של החברים שלך, יענה להורים שלך בנימוס – ואז יגיד שהוא צריך "זמן לחשוב", כשאת שואלת אם אתם זוג. הוא ישאיר אותך תלויה – לא כי הוא מניאק, אלא כי הוא מעדיף תיאוריה פתוחה על עובדה סגורה.

הוא לא שובר לב. הוא פשוט לא יודע שהוא מחזיק אותו. וכשהוא עוזב – זה יהיה בשקט, בלי סיבה, ובלי שתביני מתי בעצם התחיל לברוח.

כושר המחויבות הגברי: 3/10
את לא מבינה אם הוא איתך – או כותב עלייך מאמר.


מאזניים – “הוא לא יגיד לך לא. הוא פשוט ייעלם עד שתוותרי לבד”

מאזניים מתורגל בלגרום לך להרגיש טוב. לשאול איך עבר היום, לחייך כשאת נכנסת, לחבק כאילו הוא בחר בך. רק שהוא לא. הוא פשוט לא סגר שום דלת – אז את עוד שם. מתלבט. הוא לא חותך, הוא משאיר פתח. כדי שתעשי את זה בשבילו. את תקבלי יחס, הקשבה, הצעות לסושי – רק לא תשובה.

הוא לא דוש. הוא מתחשב. מתחשב ברגשות שלך עד כדי כך שהוא יעדיף למרוח אותך חודשים במקום להגיד את האמת. הוא ילטף לך את הגב כשהלב שלך כבר מבקש סימן – ואז יציע שתראו יחד סדרה, במקום לדבר. כי סדרה זה קל. את – את סיפור אמיתי.

מאזניים לא שובר לבבות. הוא פשוט משאיר אותם תלויים באוויר – עד שהם נופלים לבד.

כושר המחויבות הגברי: 4/10
הוא ילטף, יחייך, ייעלם. ואת תרגישי שזו אשמתך.


גדי – הוא יגיד שהוא איתך, רק אם זה כתוב באקסל

הוא לא בורח – הוא מתחפש ללוח שנה של גוגל – מלא תכניות, אפס מקום לרגש. את תספרי לו על החלום שהיה לך בלילה, והוא יענה “זה מעניין, ניתוח פסיכולוגי מדויק”. כי רגשות אצלו זה קובץ ZIP: עמוסים, מכווצים, מוגנים בסיסמה. ורק הוא יודע אותה. אולי.

הוא גבר של נוכחות פיזית, עם היעדרות רגשית שזועקת כמו טלוויזיה כבויה. הוא יישב מולך, יקשיב, ינהן – רק כדי לנסח בראש תגובה שמבוססת על מה שצריך להגיד, לא על מה שהוא באמת מרגיש. כי להרגיש זו הפרעה בלוז, ורגש שלא נכנס לטבלה – לא קיים מבחינתו.

גדי אוהב – אבל רק אם זה משתלם. הוא יתן לך אהבה כמו בחשבון בבנק: רק עד הסכום המותר, עם קנסות על חריגות. תבקשי יותר מדי חיבוק? תקבלי מבט של “זו לא התקופה לזה”, תשברי מולו – והוא ישאל מתי זה התחיל ולמה לא סימנת ביומן. אהבה בשלט רחוק, בלי שלט.

כושר המחויבות הגברי: 4/10
כשהוא אומר שהוא “נמצא פה בשבילך” – הוא מתכוון פיזית. עם הלפטופ פתוח. ורגש על מצב חיסכון.


🔁 פרק 3 – רגשנים על תנאי

הם רוצים אהבה – אבל עם חוקים, מסננים, וגרסה רגשית של ביטוח מקיף. קשר איתם זה כמו ראיון עבודה שכולל שינה יחד, ובסוף את נשארת בלי חוזה.

הם יגידו לך שאת הדבר הכי אמיתי שקרה להם, ואז ייעלבו שלא חיכית חמש דקות לפני שענית להודעה. הם בקטע, ברור. רק שכדי להיות באמת איתך, הם צריכים טקס, סימן, אישור מהיקום וגם קצת סבל מצידך. כי אם לא כאב – זה לא נחשב.

המזלות בקבוצה הזו יודעים לאהוב – אבל רק כשהם מחזיקים את השלט. את מרגשת אותם, מסעירה אותם, פותחת להם פצעי ילדות – ואז הם שואלים אם את לא קצת יותר מדי עכשיו. הם רוצים רגש, אבל רק כשזה מתפקד. כשזה מתחיל לדרוש משהו מהם? הם זזים הצידה כמו ילד שגילה שצריך להכין שיעורי בית אחרי שקיבל ממתק.

הם לא בורחים ממחויבות או מתחמקים – הם בודקים אותך כל רגע. את לא בזוגיות, את במיונים. ואם את לא תעברי אותם? הם יגידו שהם לא מרגישים שזה זה, אבל יש לך לב מדהים, והם בטוחים שמישהו אחר יראה את זה. רק שהם כבר ראו – הם פשוט לא רצו להתמודד עם זה.


דגים – הכי אוהב, רק כשזה בצללית

דגים הוא סוג של מניפולטור רך. יסתכל עלייך כאילו את שיר – ואז ייעלם כשהפזמון מבקש עקביות. ינגב לך דמעה בסלון ויגיד שאת מיוחדת – רק כדי לחזור אליו בלילה עם “רק בא לי להרגיש קרוב”. יש לו את הטאץ’ המדויק הזה: נוגע לאן שצריך, אומר את מה שחלמת לשמוע – אבל הכל עטוף בצלופן רגשי שאי אפשר לתפוס בו כלום.

והכי גרוע? את תיפלי. כולנו נפלנו. כי הוא פורט על הלב שלך עם קול מרגיע, ואז בורח כשמבקשים ממנו להישאר בתוך הקווים. הוא פשוט לא יודע מה הוא רוצה – רק שאת תרגישי. תתרגשי. תיפתחי. תתפשטי – רגשית, פיזית, מה שזה לא יהיה – ואז הוא יגיד שהוא “צריך קצת זמן לעכל את מה שנבנה פה”, כאילו קיבלתם יחד תואר בזוגיות בהפתעה.

הוא לא מתחייב – הוא מחליק כמו ג׳ל שקנית ב־9.90 בכיתה י׳. לא מחזיק כלום, ובסוף משאיר אותך עם ידיים דביקות בעוד את מנסה להחזיק בו והוא ייעלב שחשבת שהוא שלך. זה לא קשר – זו סדנה רוחנית שהוא לא שילם עליה ואת תסיימי בלי תעודה, רק עם טראומה.

כושר המחויבות הגברי: 3/10
מסובב לך את הלב עם כפית – ואז בורח כשהתבשיל מוכן.


בתולה – גבר עם סטופר בלב ומחברת הערות ליד המיטה

הוא לא יתנדף. חס וחלילה. הוא יישאר, רק כדי לתעד, לנתח, לפרק כל מילה שלך ולוודא שזה לא סטייה מהפרוטוקול. את לא בזוגיות – את בקורס הכנה לזוגיות, עם מבחן אמריקאי בלי תשובות נכונות. והוא הבוחן. בכל ביס. בכל הודעה. בכל תנוחה.

הוא יגרום לך לחשוב שאת הבעיה,  הוא יקשיב לך, ייגע בך, ואז ישאל אם זה לא מוקדם מדי. יש לו טיימר לכל דבר – גם לחיבוק. הרגש שלך מתורגם אצלו לשורה בתזכורת: “לטפל בפאניקה שלה, אולי מחר”. בינתיים – תמשיכי לתפקד. רגשות זה לסטורי, לא לחיים האמיתיים.

ואת תמשיכי לחשוב שזה את. שאת דרמטית מדי, רגישה מדי, לא מדויקת. כשבעצם – את פשוט בנאדם. והוא? מכונה משומנת של חשש ממורכבות. קשר מבחינתו זה רק אם אפשר להדביק עליו מדבקה, לתייק, ולשכוח שהוא גם אמור לגרום למשהו להרגיש.

כושר המחויבות הגברי: 5/10
הוא לא מסרב לרגש. הוא פשוט שואל: "ולמה זה נחוץ בדיוק?"


סרטן – יגיד לך שהוא לא יכול בלעדייך, ואז יתנתק יומיים ‘כדי לחשוב’

זה הגבר שייכנס לך ללב כמו וירוס: שקט, רך, לכאורה חמוד – עד שאת מבינה שכל פעם שאת מבקשת בהירות, הוא שולח אותך להתאפס על עצמך כי “את לוחצת”. הוא יגיד לך שאת האחת. ואז ייעלב אם תבקשי להיפגש יומיים ברצף. כי הוא “צריך מרחב לרגש שלו”.

הוא בוכה בסרטים. שולח שירים עם מילים על אהבה כואבת. מחבק כמו תינוק נטוש. ואז – ברגע האמת? פוף. שקט. כאילו ביקשת ממנו לעבור לגור, כשכל מה שאמרת זה “אני מרגישה משהו”. הוא לא בורח – הוא פשוט מתכדרר לתוך עצמו כמו צב עם חרדת נטישה ואייפון על מצב שקט.

והקטע הכי אכזרי? את תרגישי אשמה. את תחשבי שפגעת בו. אבל האמת? הוא פשוט לא בנוי למשהו שדורש ממנו יותר מלהגיד "כפרה" כשאת נשברת.

כושר המחויבות הגברי: 5/10
דרמה קווין עם דמעות של תירוץ. מצטיין בלהרגיש. נכשל בלהחזיק אותך.


🔥 פרק 4 – "כן, אבל"

הם באים לקשר. באמת. אבל זה צריך להיות כמו שהם אוהבים – עם תנאים, מבחנים, ותזכורת יומית שאת עדיין בעניין. הם לא בורחים מהאהבה – הם פשוט רוצים להכתיב לה סטיילינג.

הגברים בקבוצה הזו הם לא אלה שלא בנויים. הם בנויים. חזק. עם יסודות ובלוקים ויציקות. רק שכדי לבנות איתם – את צריכה לעבור מכרז, לעמוד בדרישות קדם, להוכיח שאת יודעת לחבק וגם לשתוק, ולהתאים לטעם מאוד ספציפי של "מה זה להיות בת זוג".

הם טוטאליים – אבל רק כשזה מרגיש להם נכון. הם יאהבו אותך, יכבשו אותך, יפנקו אותך – ואז ייעלמו ליומיים כי “היית יותר מדי”. הם רוצים קשר אמיתי, כן – אבל שיהיה בתנאים שלהם. שתתמוך, תאהב, תשתוקי כשצריך ותבקשי רגש רק ברגעים סלקטיביים.

אז כן – הם בנויים לאהבה. פשוט קשה לבנות איתם משהו בלי אישור מהאגו. ובזמן שאת מנסה להבין אם את נאהבת – הם כבר עסוקים בלהיות הכי הם.


טלה – הוא מתחייב ב־200 קמ״ש – עד שהוא מתנגש בקיר של שגרה

בהתחלה זה טורבו. עיניים נוצצות, ידיים תמיד עלייך, הודעות בקצב של טרפת. את תרגישי שהוא סוף סוף זה שבא ברצינות. אבל זה לא רצינות – זה ריגוש. ברגע שאין טריילר מרגש, שהוא כבר קיבל אותך – המנוע נרדם. וזה עוד לפני שהספקת לעלות על כביש 6.

לטלה יש בעיה עם תהליך. עם לבנות לאט. הוא לא אוהב “להיות בדרך” – הוא רוצה להיות ביעד, ולחזור עם מדליה. רק שכשהיעד זה קשר יציב – הוא כבר פחות בא לו לזוז. אין פידבק מהיר, אין תחרות, אין פרס. אז הוא נזרק הצידה עם השעמום כאילו מצא זוג גרביים זהים. וזה מבאס. בעיקר אותך.

הוא לא רק משתעמם – הוא גם חייב להיות הצודק. ואל תתבלבלי – כשהוא לא צודק? הוא פשוט ישכח מה היה, ויעבור לנושא הבא. אין לו זמן לדיונים, רגשות, ניואנסים. הוא צריך תגובה מהירה, תוצאה חדה, והכי חשוב – שלא תתעקשי לחפור על מה שקרה אתמול.

עוד פאק? הוא חי בעולם של עכשיו. אין לו כוח לתכנונים, לעתיד, לשיחות "מה נהיה בעוד שנה". את איתו עכשיו? סבבה. מחר? תתקשרי לשאול. ואוי ואבוי אם תנסי לעצור את הקצב שלו. הוא לא יכעס – הוא פשוט יתנדף. בשקט. כמו גבר שגילה שביקשת ממנו לחשוב רגע.

כושר המחויבות הגברי: 5/10
הוא יודע לרוץ. רק לא לקו הסיום. אם לא תדליקי אותו כל רגע מחדש – הוא כבר ימצא איפה כן יש זיקוקים.


שור – הוא לא בורח ממחויבות זוגית, הוא פשוט לא מתקדם לשם.

את לא צריכה לרדוף אחריו. הוא יישאר. תמיד. עם אותה תשובה, אותו טון, אותן חוויות. שור הוא המאסטר בלתת לך תחושת ביטחון ריקה. יציב כמו קיר – רק שהוא הקיר שאת מתנגשת בו שוב ושוב כשאת מנסה להזיז משהו קדימה.

הוא לא יגיד "אני לא רוצה קשר". הוא יגיד "למה לרוץ?", "מה הלחץ?", "נעים לי ככה". הוא ירגיש כמו זוג, יתנהג כמו זוג – ואז יתהפך לצד השני כשאת שואלת אם תעברו לגור יחד. כי מבחינתו, המחויבות כבר קיימת בעצם זה שהוא לא עזב.

שור לא פוחד להתחייב – הוא פשוט לא רואה למה צריך לשנות משהו. ואם תתעקשי? הוא לא יכעס. הוא פשוט יהפוך פסיבי, אטום, כמעט בלתי נגיש. וזה הרבה יותר גרוע. כי הוא לא נעלם – הוא משאיר אותך לבד לידו.

כושר המחויבות הגברי: 6/10
סיכום: נשאר במקום – רק כדי לוודא שאת זו שתתייאשי.


אריה – אם את לא אומרת לו כל בוקר ‘מלך’, הוא מתחיל לחשוד

הוא ייכנס לקשר עם כל הפאסון – פרחים, מסעדות, מבטים עמוקים כאילו את השתקפות של נשמתו. את תחשבי שאת בזוגיות. הוא יחשוב שאת חלק מהביוגרפיה שיכתבו עליו כשיהיה מפורסם. הכל אצלו טוטאל – חוץ מהיכולת להתחייב כשזה מפסיק לשרת לו את התסריט.

הוא לא בורח מקשר – הוא פשוט מפחד להיות סטטיסט. כל פעם שתבקשי משהו ריאלי, הוא יגיד שאת “לא רואה אותו באמת”. את רק תרצי לדעת איפה זה עומד – והוא ייכנס למונולוג על איך הקשר שלכם מאיים על הזהות שלו. אם זה לא עם ספוטלייט ואולם מלא – זה לא מספיק דרמטי בשביל שיישאר.

כשאת תהיי שם בשבילו – הוא ירגיש נאהב. כשאת תצטרכי אותו? הוא ייעלם למלתחה. הוא בא לסט של זוגיות, אבל רק אם הוא הפרונט. תבקשי שותפות אמיתית? הוא יעשה אודישן לבחורה אחרת שתדע "להיות איתו אבל בלי לדרוש יותר מדי". כי הוא לא נגד מחויבות – הוא פשוט חייב שהיא תעשה לו לייק כל חמש דקות.

כושר המחויבות הגברי: 6/10
יגיד שהוא מוכן לקשר – רק אם הוא מקבל את תפקיד הראשי, בימוי, תסריט וסטייליסטית אישית. את? תופיעי בקרדיטים תחת "הבחורה שלימדה אותו מה זו אהבה".


עקרבהוא בא עם כוונות רציניות – אבל קובר אותך בתוכן

הוא ידע לקרוא אותך לפני שפתחת את הפה. מחפש אותך מבפנים – אבל גם מחפש סדקים. בודק איפה את שקרנית רגשית, איפה את זזה בלי לבקש רשות. קשר איתו? זה חקירה עם מגע. ואם את לא עומדת בתנאים – תרגישי את הדלת נסגרת בלי צליל.

הוא לא מפחד להתחייב. להפך. הוא בונה מקדש סביב קשר. אבל אם תבקשי ודאות – הוא יתחיל להסתכל עלייך כאילו את בעיה במערכת. יענה תשובה מלאה, ואז ייעלם לחדר חקירות עם עצמו. תחזרי אליו? תצטרכי להזכיר לו למה בכלל התחלתם.

כשהוא איתך – הוא איתך. אבל רק אם את נשארת באש. כל רגע שאת רגועה מדי, שקטה מדי, בטוחה מדי – הוא יבדוק מה את מסתירה. הוא רוצה טוטאליות, קדושה רגשית, מסירות ללא תנאים – ואז פתאום יצלול לשקט כאילו ריגשת אותו יותר מדי.

כושר המחויבות הגברי: 8/10
בודק אותך כל שנייה, ואז מאשים אותך כשאת נשברת.

פרסומת

רוני דביר

ביום בהייטק, בלילה חוקרת חלומות ומתעמקת באסטרולוגיה. תל אביבית טיפוסית - חדה, שונאת פופ, מכורה לרוק ומופעי לייב. תמיד מחפשת את התשובות, גם במפות כוכבים וגם בתוך הראש שלי. אקשן זה הקטע שלי, לא בקטע של פשרות, מחכה לאהבה שתשבור את כל החוקים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button