נגד כל הסיכויים – The Adjustment Bureau
במאי: ג'ורג' נולפי
שחקנים: אמלי בלאנט, מאט דיימון
ז'אנר: מדע בדיוני, רומנטי
שנה: 2011
"לכאורה, עוד פגישה מיותרת, שני זרים נתקלים זו בזה
הוא מזכיר נשכחות, היא נזכרת, הן זו יד המקרה.
לכאורה רק שיחה מנומסת, המילים הטפלות ביותר
הוא פותח אשנב, היא נכנסת, הן זו יד המקרה
אך מתחת לפני השטח, כל גופם רועד מאוד,
לא יוכלו להיפרד שוב לבטח,כי ליבם יקום וימרוד,
אל תוותרי עליו, אל תוותר, גורל הוא לא סתם תרח עיוור".
ברית לא מותרת – אסתר שמיר
סוף היום של אמצע השבוע, בקושי גורר את הרגליים במדרגות לכיוון הרציפים, בתחנה כבר מחכים עוד מאות אנשים בדיוק כמוך, מתים כבר להגיע הביתה לאחר עוד יום ארוך של עבודה. הרכבת מגיעה ואתה גולש עם זרם האנשים בצורה כמעט אוטומטית אל עבר הדלתות ומשם כבר העיניים סורקות את המקום הפנוי הכי אידיאלי, וזהו אתה כבר שם יושב, אוזניות עם מוזיקה לעמעום הרעשים מסביב, הרכבת כבר מתחילה לנסוע, ועוד תחנה, אחריה גם אחת אחרת, בשלישית הכסא שלפניך מחליף את בעליו לבחורה חמודה עם מבט תשוש וחיוך קצת עצוב, זרה לחלוטין אבל גם קצת מוכרת, מוכרת מספיק בשביל לחרוג משגרת ההצצות הקבועה ולנסות את טקטיקת ה-"תגידי, את לא במקרה למדת ב…", אחרי כמה שאלות כאלו אתה כבר בטוח שלא נתקלת בה בעבר, אבל מה, שניכם נוסעים ברכבת, מה כבר יש לעשות חוץ מלהמשיך את השיחה שזורמת הרבה יותר טוב ממה שציפית, במפתיע הרגש שלך תופס תאוצה וכל מה שאתה חושב בראש "אני אוהב אותה", הנה, עכשיו צריך גם להתאמץ לשמור על דיאלוגים מאופקים.
ופתאום התחנה שלה מגיעה ובין משפט למשפט אתה מתרגש מלחץ הזמן ולא מצליח לבקש את מספר הטלפון שלה, אפילו את השם שלה אתה לא יודע, הנה היא כבר קמה והלכה ואתה נשארת עם הדהוד המשפטים האחרונים שנאמרו, אליהם מתחברת רבע שעה של נסיעה נוספת בה המוח יעבוד כעת על עיבוד והטמעת תוכן השיחה לתא זיכרון פנוי.
עכשיו, מה הסיכוי שתפגוש אותה בשנית? במשך כמה חודשים אתה ממשיך לנסוע באותו קו, באותם שעות, בודק את הרציפים שהרכבת מגיעה לתחנה שלה, אבל אחרי כמה זמן מבשילה בפנים המחשבה שלא תתקל בה יותר, לאחר שזאת גובשה, אתה כבר מפסיק בהדרגה לשלוח מבטים לעבר הרציף ההוא, אבל לפעמים שהרכבת מגיעה לאזור שלה, עולות בך תמונות מטושטשות של אותו רגע בעבר ומשב רוח קטן של אכזבה לצידן.
ומה אם פתאום אתה מגלה שכל אותן פגישות מקריות הן למעשה תכנון מלמעלה, ונועדו לשמש כנקודות הכוונה בלבד, כחלק מהתוכנית הגדולה שלך ושל כל האנושות וכי כל אותם רצונות חופשיים למעשה נקבעים ומתואמים ע"י כוחות גדולים מאתנו?
האם תשלים עם המצב ותיתן למפגש הזה להעלם בזיכרון? או האם תלחם נגד התוכנית הגדולה ותחפש בנחישות אחר הבחורה שגרמה לך להרגיש ככה?
נגד כל הסיכויים מבוסס על סיפור קצר שנכתב בידי אחד מסופרי המדע הבדיוני החשובים ביותר: פיליפ ק. דיק שסיפוריו זכו לעיבודי סרטים מפורסמים כגון בליידראנר, זיכרון גורליודו"ח מיוחד, ומככבים בו מאט דיימונד ואמילי בלאנט. את הסרט כתב וביים התסריטאי ג'ורג' נולפי (זהות אבודה, אושן 12).
דיוויד נוריס הוא פוליטיקאי צעיר עם עתיד מזהיר בדרך להיות חבר קונגרס. לאחר מפלה בבחירות, רגע לפני נאום התבוסה, הוא נפגש במקרה עם בחורה בשם אליס לדקות ספורות, שיחה קצרה ומקרית בשירותים של בית מלון, אבל בשניהם נוצר הניצוץ הזה והם התנשקו. דרכיהם נפרדו, דיוויד המשיך את דרכו בפוליטיקה אבל תמיד נשאר עם הזיכרון המתוק ותחושת ההחמצה. כמה שנים עוברות, ופתאום שהוא עולה לאוטובוס הוא נתקל בשנית באליס, ושוב פגישה מקרית, ושוב הניצוצות שבים להם, מה הסיכויים בעיר כמו ניו יורק עם תשעה מליון תושבים להיתקל בשנית? הפעם דיוויד הספיק לקחת את מספר הטלפון שלה עם הבטחה מוחלטת שהוא יתקשר בערב, אבל אחרי שהוא ירד מהאוטובוס הוא גילה כי לא יוכל להשלים את המשימה…
הסרט נגד כל הסיכויים נקרא באנגלית The Adjustment Bureau או בתרגום חופשי לעברית: סוכנות הכוונון, או ההתאמה, כנראה שבעברית זה נשמע קצת יותר מוזר ואולי גם לא ממש אטרקטיבי בקופות ועל כן שונה שמו ל"נגד כל הסיכויים", כותרת המרמזת יותר על תוכן הסרט.
אהבנו:
סיפור מעניין, מתאים לכל קהל הצופים, הרומנטיקה כחלק מסיפור העלילה מצליחה לגרום גם לסולדי ז'אנר הבדיוני להנות בכיף מהסרט.
לא אהבנו:
שחקנים טובים, הביצוע פחות, יותר מדי מהוקצע ושבלוני כמו רוב סרטי הרומנטיקה, ציפינו קצת ליותר התרגשות, אולי קצת יותר אקשן או מתח, אבל כתוצאה קיבלנו רגש מלאכותי וצפוי
