דעות וסיפורי אהבהפנויים ופנויות

עוד דייט אחד וזהו – סיפור קצר

ראיתי אותה באתר הכרויות, היא נראתה ממש חמודה עם חיוך כובש. המשפט שהכי קרץ לי בכרטיס שלה ומיד ידעתי שאני רוצה לפגוש אותה היה “אחת שלא עושה עניין גדול אם הביאו לה את העוגה הלא נכונה”.
ובאותו הרגע שלחתי לה הודעה שאומרת שאהבתי את הכרטיס שלה ואם היא תרצה אזמין אותה לכל העוגות שאמצא. לשמחתי הרבה קיבלתי ממנה תשובה. שתים שלוש הודעות ובקשתי ממנה את המספר. שמחתי במיוחד שראיתי אותו על הצג.

כמובן שהרמתי אליה צלצול מיד, אחרי שיחת טלפון קולחת שבה עוברים מנושא לנושא בלי רגע אחד של שקט מביך. כבר קבענו לפגישה ראשונה בפאב שנמצא באזור תל אביב.

חיכיתי בקוצר רוח מספר ימים והנה מגיע היום הגורלי של ה- דייט ,  אני צריך לבחור מה ללבוש. אלו נעליים, מכנסיים וחולצה. הארון פתאום נראה ריק מבגדים. לא פחות חשוב זה להבין איזה רושם אני רוצה להשאיר, האם להגיע מגולח או עם זיפים? ידידה שלי אמרה לי שהכי חשוב במפגשים מסוג זה היא ההחלטה איזה בושם שמים, כי החלטה לא טובה תגרום לכשלים.  זאת הפגישה הראשונה שבתקווה תוביל לשנייה כי הרגשתי מראש שהיא תהיה האחת וזה חייב להוביל למשהו רציני.

הגעתי לבית הקפה בזמן ואני ממתין לה 5 דקות שבמהרה הופכות ל 10 ואפילו מתארכות ל 15 דקות תמימות והיא עדיין לא מגיעה. החלטתי להרים לה צלצול כדי להבין מה קרה ומדוע עדיין היא לא מגיעה. אומרת לי  “כן כן ממש סליחה אבל הרכב שלי נתקע ואני כבר מגיעה. אני ממש מתנצלת ועוד 15 דקות אני שם”.

חשבתי לעצמי טוב פיניתי את היום בשביל ה- דייט הזה, התארגנתי נסעתי והגעתי. אז למה לא?

עוד דייט אחד וזהועוד 15 דקות להמתין, דייט החלומות שלי יגיע. בשביל זה שווה לי לחכות.

אחרי 25 דקות מדודות ומדויקות היא עדיין לא שם ואני לא יודע מה לעשות. האם להרים צלצול נוסף או להמשיך לחכות? בסופו של דבר החשש התגבר על היוצרות והחלטתי להמשיך ולנסות. ענתה לי שוב בקול מתנצל וללא חשש אך בלי להתבלבל במילים מיותרות. “נתקעתי עם החניה. אבל על דאגה עוד 10 דקות ואני כבר מגיעה”.

עברו לא פחות מ 20 דקות וכוס בירה אחת וכמובן ששוב אין היא מגיעה. מה עושים? האם מתקשרים מחדש או הולכים? כי בכל זאת זה מתחיל להרגיש מיותר ובלי תכלית. אני כבר מתחיל להתארגן עד שקיבלתי ממנה הודעה. “אני ממש מתנצלת אבל ההליכה לבית קפה ארוכה כי לא מצאתי חניה ועוד 15 דקות אני מיד מגיעה”.

האם אמתין לה שוב מחדש? טוב כבר אני ממתין כל כך הרבה זמן וניראה לי שזה כבר מיותר. אני אזמין חשבון ואלך לי הביתה לישון. תפסתי את המלצרית ואמרתי לה בקול נחוש “תביאי בבקשה בירה חדשה” וחשבתי לעצמי כנראה שזאת באמת תהיה האחרונה.

עברו עוד 20 דקות והיא עדיין לא מגיעה  וזה כבר ממש נמאס. סיימתי את הבירה וגם אחת נוספת ואז אמרתי באכזבה רבה למלצרית: “חשבון בבקשה זה ממש מאוחר ואני כבר מתחיל למהר”.

אחרי שבוע פגשתי ברחוב את חברי הטוב יובל. סיפרתי לו על הפגישה שנעלמה ולא הגיעה לשם. ואז מיד שאל אותי: “תגיד לי היא במקרה בלונדינית עם שער קצר שקוראים לה מיכל?”
והשבתי לו מיד ובפלא רב: “איך ידעת?”
אמר לי בגיחוך רב: “לי בדיוק קרה את אותו הדבר בחודש שעבר.אך אצלי הסוף היה אפילו יותר מוזר. ישבתי לי שם ליד החלון של הבר. אחרי כמעט שעה ראיתי אותה עומדת מבחוץ ומציצה. העפתי מבט ובשמחה שאלתי מיכל? והיא ראתה שראיתי אותה ומיד ברחה”.

תגים
המשך קריאה

אודי גילת

צלם, מוזיקאי וסופר, בדרך לקראת הוצאת ספרו הראשון. מטפח זוגיות בהווה ומחפש אחת בעברו. מבלה את רוב זמנו בין נגינה על גיטרה, צילומי סטודיו והרצתו של ג'קי הכלב ההיפראקטיבי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button
סגור
סגור