
טעויות בדייט הראשון: 15 טיפוסי נשים שאתה לא שוכח
היא יפה, חכמה, עם זרימה אחלה - ואז פתאום שואלת אותך כמה ילדים אתה רוצה ומה השכר שלך ברוטו. טעויות בדייט הראשון הן לא סתם נפילות, הן פצצות רגשיות, והנשים ברשימה הזאת יודעות בדיוק איך להפעיל אותן.
בוא נשים את זה על השולחן: גברים בדייט הראשון הם לפעמים אסון טבע.
מדברים רק על עצמם, לא שואלים כלום, בוהים בטלפון, שוכחים איך קוראים לך באמצע הערב.
רק חסר שיבקשו חצי חצי על החשבון ואז יתנו לך טרמפ עם רדיו פתוח לגלגלצ ושתיקה מביכה.
אנחנו היודעות לזהות דוש מקילומטר, יש לנו עין קלינית לפתטיים.
מנתחות שפת גוף, סורקות פרופילים, שולחות לחברות צילום מסך כבר בשלב ההודעה הראשונה.
הפכנו את זה לאמנות. ולספורט. ולתוכן בטיקטוק.
אבל רגע.
אולי גם לנו יש יד בזה?
אולי לפעמים זו אנחנו שמגיעות טעונות, חשדניות, או פשוט עושות את כל הטעויות בדייט הראשון שחשבנו שרק אתם עושים?
כי בינינו, גם נשים יודעות להרוס פגישה ראשונה.
בסטייל.
ברגש.
ובמינון מדויק של פסיכוזה עטופה בליפסטיק.
אז אם אתה שואל את עצמך למה לא חזרנו אליך,
יכול להיות שפשוט נפלת על אחת מה-15 הבאות. בהצלחה.
לפני שנצלול ל-15 הטיפוסים, תן לי להגיד את זה ברור: טעויות בדייט הראשון זה לא רק גברים שמדברים על עצמם או לובשים כפכפים. גם נשים נופלות בדיוק שם – לפעמים חזק יותר. עכשיו, כשהאחריות שוויונית, בוא נראה מה קורה כשזה קורה.
1. המסננת
היא שואלת איפה אתה גר, אבל מתכוונת: כמה זמן עוד תמשיך לדחות את החיים האמיתיים?
עבודה? זה בעצם: תגיד, אני יכולה להתגאות בך בקבוצת וואטסאפ של המשפחה?
תחביבים? נו באמת, זה רק כדי לבדוק אם יש לך זמן פנוי אחרי שאתה עושה כסף.
אתה חושב שיש ביניכם שיחה, אבל האמת?
אתה פשוט ממלא טופס. בלי לדעת.
ואתה עונה, כי אתה מרגיש שזה לא נורא.
אבל זה כן.
כי אחרי השאלה התשיעית, אתה כבר לא זוכר איך נשמע הקול שלך כשאתה סתם מתעניין.
והיא לא תראה בזה בעיה.
"אני פשוט יודעת מה אני שווה."
מה שמוזר, כי אם זה היה נכון – היא לא הייתה צריכה תחקיר ביטחוני כדי להרגיש בטוחה.
בפנים יש לה סיפור אחר:
פעם היא סמכה. זה לא נגמר טוב.
אז עכשיו היא באה מוכנה.
והקטע הוא, שאם תפספס שאלה אחת –
אתה תימחק. לא כי אתה לא מתאים.
כי היא מפחדת להרגיש שוב שהיא בזבזה את הזמן שלה.

2. ההיסטוריונית
היא תספר לך על מסעדה מהממת שהיא מכירה – "היינו שם פעם".
היא תמליץ על סדרה – "ראינו ביחד את כל העונה תוך יומיים".
היא תצחק ממשהו קטן – ואז תוסיף, "וואו, גם הוא תמיד היה עושה את זה".
בהתחלה זה נראה אקראי.
אחרי כמה דקות אתה מבין: אתה לא לבד.
האקס יושב לידכם. שקט, אבל מורגש.
וזה לא רק זיכרונות.
זה טון הדיבור שלה. איך היא שוקלת כל מילה שלך כאילו היא לא בטוחה שאתה לא הולך לשחזר את אותו הסיפור.
היא תגיד שהיא התגברה.
אבל אתה שומע את הסאונדטרק של מישהי שעדיין כותבת את הפרק האחרון.
וזה לא טעות ענקית של דייט ראשון, זה פשוט מצב לא פתור.
אתה שומע על עומר, ניר, גלעד – ואתה יודע ששמך ייכנס לרשימה אם תנסה לזוז מהר מדי.
וזה טריקי.
כי אתה לא מתחרה באחרים.
אתה מתחרה ברגש שהיא לא מצליחה להפסיק להרגיש.

אבל היא כבר חושבת על איזו טבעת הכי תתאים לך
3. המגייסת לחופה
אתם יושבים. תפריט פתוח.
היא שואלת: "אתה מאמין בזוגיות של אמת?"
"חשבת כבר על שמות לילדים?"
"מה דעתך על רילוקיישן – נגיד למדריד?"
היא נראית רגועה, אולי אפילו חמודה.
אבל אם תקשיב טוב, תרגיש את השעון מתקתק לה בתוך העיניים.
היא לא מחפשת אותך.
היא מחפשת שקט.
היא מחפשת את הרגע שבו תוכל להודיע ליקום: סיימתי את שלב הדייטים. הבא בתור.
ההומור שלך?
היא תצחק – אם הוא מסתדר עם הערכים.
המוזיקה שאתה אוהב?
רק אם אפשר לנגן אותה בחתונה בלי להעליב דודה אסתר.
וזה הכי עצוב: היא לא לחוצה כי היא שטחית.
היא פשוט מותשת.
מהשיחות. מהסינונים. מהתקווה.
והנה אתה, יושב מולה, רק רוצה לראות אם יש חיבור.
אבל היא כבר חושבת על איזו טבעת הכי תתאים לך

4. המצטלמת
היא נראית כמו הפילטר של עצמה.
מושקעת עד הריס האחרון, מריחה כמו חנות בשינקין, מדברת עם הסכין והמזלג.
אבל היא לא יצאה לפגוש אותך.
היא יצאה לתעד את עצמה יוצאת לפגוש מישהו.
תוך כדי שיחה היא בודקת איך התאורה.
מצלמת את הקוקטייל מזווית.
מסדרת את הקש כמו שזה לא בכוונה.
כל פעם שאתה מנסה לעניין אותה, היא עונה "יו, קטע" וממשיכה לסדר את הפריים.
לא רעה. פשוט עסוקה. בתיעוד. של עצמה. בזמן אמת.
ואתה יושב שם, ליד אדם שלא מבחין אם אתה מקסים או סתם פיקסל.
הקטע הכי עצוב?
שאם תשאל אותה איך היה הדייט, היא תשלוף תמונה.
ולא תזכור שדיברתם בכלל.
5. הדמות
יש לה פתיח מוכן מראש:
"אני לא בחורה קלה. רגישה, אבל לא מראה."
"אני אוהבת שליטה, אבל זה לא כי אני לא סומכת – זה פשוט מי שאני."
היא נשמעת חכמה.
מסודרת.
מעובדת רגשית, כאילו יצאה מאולפן של פודקאסט טיפול.
אבל משהו לא יושב.
אתה מרגיש שהיא לא באמת איתך.
היא איתה, בגרסה מתוקנת, שעבדה עליה מלא כדי לא להיפגע שוב.
כל משפט נשמע כמו כתובית מהאינסטה שלה,
וכל שאלה מפתיעה גורמת לה לחייך כאילו היא מחכה לפרסומות.
היא לא מזייפת. היא פשוט מתגוננת.
והבעיה?
שכשהיא מנסה לשדר עומק, היא שוכחת להיות נוכחת.

6. המתחקרת
היא לא שואלת כדי לדעת.
היא שואלת כדי לחשוף אותך.
"למה ענית רק אחרי שעתיים?"
"מי הבחורה שעשתה לך לייק ביום שישי?"
"אתה תמיד ככה או שזה רק איתי?"
היא שקטה, אבל אתה מרגיש את הנייד שלה מנסר את הלב שלך עם מצלמה נסתרת.
והמבטים שלה? יותר מדויקים מהפיצ'ר החדש של וואטסאפ שמראה אם הסתכלת על ההודעה ואז פתחת סטורי.
אתה מנסה לצחוק.
לשחרר.
אבל כל בדיחה נבדקת כמו עדות.
והכי מבאס?
שהיא לא רעילה.
היא פשוט עייפה מלהיות מופתעת.
אבל כשהיא פוגשת מישהו חדש – היא קודם כל רוצה לדעת אם הוא הולך לאכזב אותה.
ואתה, במקרה, זה שזכה בתחקיר.

7. המשדרגת
המלצר מציע את היין של הבית – היא מגלגלת עיניים.
התאורה לא עושה לה צד טוב – היא מבקשת לעבור שולחן.
אתה מספר על העבודה שלך – היא עונה "וואלה? מעניין… כאילו, אם אתה אוהב את זה."
מבחוץ היא נראית ליגה.
אבל בדקה השלישית אתה מבין שאתה באודישן לתפקיד הגבר שהיא הייתה שמחה להכיר, אם היית קצת פחות אתה.
היא לא מתרשמת. לא מתרגשת.
לא רואה אותך כמו שאתה – רק את מה שחסר.
והכי גרוע?
אתה מתחיל לנסות לשדרג את עצמך תוך כדי.
"אה, ולפעמים אני גם עובד על מיזם קטן…"
"עשיתי קורס יין, כן, אני בעניין של זה לאחרונה…"
אתה מרגיש שהיא לא פה כדי לפגוש בן אדם.
היא פה כדי לבדוק אם אפשר לעשות ממנו גרסה משופרת.
והדייט הזה?
הוא נגמר כשאתה מבין שאתה לא הבחור שהיא רוצה – אתה דגם מעבר.
8. החונקת
אתה אומר "אני אוהב ספורט", והיא עונה "אני שונאת חדרי כושר אבל אולי תגרום לי לשנות את זה".
אתה מציין סדרה שראית, היא כבר מציעה לראות איתך את העונה הבאה.
המשפטים שלה נמסים לתוך שלך כמו שיחת וואטסאפ בלי נקודות.
היא לא עוצרת.
לא כדי לנשום.
לא כדי לראות אם יש ביניכם באמת חיבור.
והחלק הכי חמקמק?
זה מרגיש חמוד.
היא מתעניינת, מגיבה, אפילו מחייכת בכל משפט שלך.
אבל אתה יוצא מותש.
כאילו העברת ראיון עבודה רגשי, בלי לדעת למה בכלל נרשמת.
וכשהיא מסכמת את הערב ב"הרגשתי חיבור עמוק", אתה רק רוצה לבדוק איפה איבדת את עצמך בין הראשונות למנה העיקרית.
9. הילדה של אמא
אתה אומר "ניקח מונית?", והיא עונה "רגע, רק אעדכן את אימוש".
אתה מתלבט בין שני קוקטיילים – היא כבר מספרת לך איזה מהם אמא שלה הייתה בוחרת.
ואם היא עונה מהר בהודעות, זה רק כי אמא שלה דרשה שהיא תהיה זמינה.
יש לה קול משלה – אבל הוא יוצא עם תרגום סימולטני.
היא לא באמת איתך בדייט.
היא בדייט עם גבר, תוך כדי שמירה על קו פתוח עם קו הדם.
וזה לא תמים כמו שזה נשמע.
כל החלטה קטנה נבדקת לפי האם היא "תעבור טוב בבית".
הבעיה היא שאתה לא מתחרה בגברים מהעבר.
אתה מתחרה במישהי שמכירה אותה מגיל אפס, שולחת לה קופונים, ודואגת שלא תישן אצל זרים.
והשיא?
כשהיא מציינת ש"אמא מאוד אוהבת את השם שלך".
ואתה רק ניסית להזמין אספרסו.
10. מעניקה תחמושת מוקדמת
היא לא שואלת מי אתה.
היא שואלת מה תעשה לה.
"אתה מאלה שנעלמים אחרי שבוע?"
"אתה גבר שצריך שירדו לו לפרטים?"
"אתה מחפש משהו רציני, נכון? כי אני לא מתעסקת בשטויות."
עוד לפני שהזמנתם מנה ראשונה, אתה מרגיש כמו גבר מהעבר שלה – רק עם שם אחר וחולצה אחרת.
והשיחה?
זו לא שיחה. זו מערכת הפעלה שמריצה תסריטים ישנים.
אתה מנסה להכניס רגע של קלילות – והיא מוודאת אם אתה לא מנסה להוריד ממנה אחריות רגשית.
זה מתיש.
כי כל מילה שלך מנותחת כאילו זו הפעם האלף שהיא שומעת אותה.
ואתה מבין: היא לא מחפשת אותך. היא מחפשת הוכחה שלא תפגע בה.
והאירוניה?
שבמקום להרגיש בטוחה, היא רק מפספסת הזדמנות להרגיש אותך באמת.

11. המנטורית
יש לך כאב ראש קטן?
היא תמליץ על תוסף תזונה עם שם כמו דמות ממשחקי הכס.
ספרת שהשבוע היה לחוץ?
היא תשאל אם אתה עושה מדיטציה ותרשום לך אפליקציה.
שיתפת על מישהו שאכזב אותך?
"חסר לך גבולות. נורא חשוב להציב גבולות."
אתה חושב שהגעת לדייט, בפועל – הוזמנת לסדנת העצמה אישית.
והכי חמור? אתה מתחיל להרגיש כאילו יש בך באמת בעיה.
כל דבר שאתה מספר עובר תיקון.
ואם תנסה להתווכח, היא תחייך את החיוך של "הבנתי, אתה עדיין לא שם".
היא לא מקשיבה כדי לשמוע.
היא מקשיבה כדי לאבחן.
והמסקנה שלה תמיד תהיה שאתה צריך קצת לעבוד על עצמך.
טעויות בדייט הראשון לפעמים קורות כשאחת באה עם לב טוב – ושכחה שמדובר בשיחה, לא בטיפול.
12. המהירה מדי
אתה אומר שאתה אוהב בראנץ' – היא כבר מציעה מקום "שלנו" ליום שישי.
שאלת מה היא עושה ביום־יום?
"תכף תכיר אותי יותר, נלך לפי הזרימה."
ואז מגיע: "זה מרגיש שגם אתה כזה, נכון? מהרגע הראשון."
היא לא עושה את זה בכוונה.
היא פשוט מתבלבלת בין אינטואיציה לחיבוק דמיוני של דמות שאתה עוד לא החלטת אם אתה רוצה להיות.
מה שיפה אצלה – זה גם מה שמבהיל.
היא יודעת לאן היא רוצה לקחת את זה, רק שפספסה את שלב ההיכרות.
ובמקום שאתה תוביל רגשית, אתה רק מנסה לא להיחנק מקצב שלא הספקת לנשום בו.
יש בזה משהו מפתה.
כמעט רומנטי.
אבל גם טיפה טראגי.
כי כשהיא תספר לחברות שלה ש"קרה משהו חזק",
אתה תנסה להיזכר איך בכלל קוראים לה.

היא צוחקת גם כשהשיחה לא מצחיקה, רק כדי לוודא שהאוויר לא שותק.
13. המוחצנת
היא נכנסת למסעדה כאילו הקהל כבר יושב.
מחייכת למלצר, מדברת בקול שחותך את הרעש, ומתחילה לשפוך סיפורים כאילו זה סטנדאפ בפילטר טראומה קלילה.
אתה עוד לא הזמנת, והיא כבר בפרק 4 של הפודקאסט על חייה:
“אני ואבא שלי לא מדברים מאז שהוא שכח את יום ההולדת שלי בגיל שבע…”
צחוק.
“זה נשמע עצוב, אבל תכלס זה היה מצחיק.”
עוד צחוק.
"וואי, אתה נראה מופתע! אל תדאג, אני לא כזאת אינטנס.”
אתה מנסה להגיב – היא מגיבה במקומך.
היא צוחקת גם כשהשיחה לא מצחיקה, רק כדי לוודא שהאוויר לא שותק.
וזה לא שהיא לא עמוקה.
פשוט, היא לא עוצרת לבד.
והשקט הכי כואב?
זה זה שאתה מרגיש בתוך הרעש שלה.

14. הרוחניקית
היא לא שותה אלכוהול כי “הרטטים משתבשים”.
היא לא שואלת מה אתה עושה – היא בודקת אם אתם מסונכרנים אנרגטית.
ואם תגיד משהו ציני, היא תעפעף ותאמר “זה מה שהאגו שלך חושב”.
אתה מנסה לדבר רגיל, אבל כל משפט שלך מקבל תגובה כמו:
"אני מרגישה שאתה לא בכאב שלך עדיין.”
או “נראה לי שהיקום חיבר אותנו לשיעור, לא לחיבור”.
ואתה כזה – חיבר מה?
איזה יקום?
היא מדברת כאילו כל דייט הוא חניכה.
וכל אי־הסכמה היא שיקוף.
וכל שתיקה היא שיעור.
מה שבאמת קורה?
היא פשוט בנתה לעצמה מנגנון הגנה רוחני־שיקי שמאפשר לה לא להיפתח, ועדיין להיראות עמוקה.
ואתה יוצא משם בתחושה ששתית תה מאצ’ה עם גורו – רק בלי ההארה.

לא משנה איך אתה אומר את זה – היא תמצא דרך להרגיש מותקפת.
15. הילדה הנעלבת
אתה אומר “אני פחות שומע פופ” – היא עונה “אה, אז אתה חושב שטעם שלי נחות”.
אתה מספר שהיית בפסטיבל – היא זזה בכיסא: “מוזר… אני לא הטיפוס שלך, אה?”
כל תגובה שלך עוברת סינון רגשי עם שלט אזהרה.
לא משנה איך אתה אומר את זה – היא תמצא דרך להרגיש מותקפת.
בהתחלה זה עדין.
אתה מציין משהו רגיל, היא מתכווצת.
אחר כך זה מוגזם.
אתה מחמיא לה על חולצה, היא שואלת אם אתה רומז שהשאר פחות מוצלחים.
ואתה מנסה להיזהר, מדבר כמו בתוך חדר מראות.
אבל הכל מחזיר לך הד.
טעויות בדייט הראשון לפעמים מתחילות ממקום תמים.
אבל כשהן נגמרות בתחושת אשמה – כדאי לשאול למה אתה מרגיש שאתה חייב להתנצל על עצמך.
מסכמים
אז כן, דייט ראשון זה כמו מבחן עם פצצות מתקתקות משני הצדדים.
ואם חשבת שכל הנפילות הן עליכם, תחשוב שוב.
גם אנחנו מביאות דרמות, טינות, פערים רגשיים, סינונים לא מודעים וסטורי אחד יותר מדי.
יש נשים שפשוט לא בשלות.
יש כאלה שמכורות לפנטזיה.
ויש כאלה שמאמינות שאם תשחק אותה מושלם, תקבל פרס, גם אם הן לא היו באמת נוכחות ברגע.
15 נשים.
15 דרכים להמחיש מה זה טעויות בדייט הראשון מהצד שאנחנו לא מדברות עליו מספיק.
ואתה? אם שרדת, אולי שווה לך סיבוב נוסף, אולי לא.
לא כל אחת שמתנהגת ככה היא “המשוגעת מהדייט ההוא”.
לפעמים זו פשוט מישהי שנפלה על ערב גרוע.
ואם גם אתה לא היית נסיך, אולי הייתם שניכם פשוט לא מדויקים.
אבל אם אתה מזהה פה תבנית חוזרת…
כדאי שתתחיל לברור. או שתעבור לטיפול.
אתה כבר ילד גדול.
ואם כבר הגעת לפה רוצה לוודא שבדייט הבא אתה לא מפשל? כדאי לך לבדוק את המאמר הזה, איך להצליח בדייט ראשון עם בחורה