
השריטות שלנו: למה אנחנו בוחרים להיות לבד ?
האמנם החיים שרטו אותנו? או שמא זוהי האבולוציה שהפכה אותנו לבני אדם מתקדמים שכל מהותם אינה נוגעת לאהבה זוגית אלא דווקא לאסטרטגיה כיבושית

האמנם החיים שרטו אותנו? או שמא זוהי האבולוציה שהפכה אותנו לבני אדם מתקדמים שכל מהותם אינה נוגעת לאהבה זוגית אלא דווקא לאסטרטגיה כיבושית

ט"ו באב הוא באמת חג של אהבה, אבל עד היום אני לא יודעת את התשובה השלמה למהי באמת אהבה. האם זה אותו רגש מתפרץ המגביר את קצב פעימות הלב…

איך זה שבכל הניסיונות דווקא הפעם זה הצליח??? למה אחרי תקופה ארוכה מאוד שהייתי רווקה עכשיו זה דווקא הזמן? אני מנסה להסתכל אחורה ולנסות להבין מה עבד בנוסחה שגרם להצלחה כל כך מסחררת, ואיך לא עליתי על זה קודם

הזאב הבודד שלי היה מנומס והיו לו עיניים טובות, חודרות ומלאות באש, אבל שלא כמו "זאב הערבה", הדמות הספרותית של הרמן הסה, אין קסם בעיניי, בזאב המתבודד במציאות.

"זה תמיד מתחיל מתמונה. מהתבוננות בעיניים המביעות עוצמה. ולפעמים המבט סתמי. סתם מבט שלא מביע מאום. אני לא מתעכבת, ואין לי זמן להשקיע ב"אולי" הוא מוצא חן בעיניי, כי הוא לא…"

תחילת קשר, יש פרפרים, אבל יש גם הרגשה של יותר מכך, פתאום אתם רוצים להיות אנשים יותר טובים, הכל ורוד, מהם הם הסימנים? איך יודעים שהתאהבתם?

"חג של אהבה מקפיץ מתוכי תחושות ומחשבות, געגוע ללב שלם שכבר הופך לכמיהה הנראית לי רחוקה למימוש… אהבה כגלגל הצלה, חיבור מוחלט לעצמנו, ויש בו בחיבור לאחר"

"אם אתה רוצה לדעת אישה, תן לה להרגיש את התחושה, התחושה שהבוקר שלך לא יכול להתחיל בלעדיה, והלילה שלך לא מצליח להיות מואר בחשכה כשהיא נעדרת בנוכחותה.."

"פעם חשבתי שאהבה זו מלחמה על הנשמה בעת משברים, ההתגברות עליהם היא ההוכחה. היום אני יודעת שיש דברים שלא ניתן לגבור עליהם, הגבורה קיימת ביכולת לוותר על האהבה"

"אני אוהבת את תל אביב משום שהיא תמיד הייתה מחוץ לגבולותיי, העיר שלא העזתי לגעת בה מקרוב, תמיד יש חלקים סמויים בלתי מושגים בתוכה, חלק מאומנות הכיבוש"

סוף סוף מצאתם מישהו שמצא חן בעינכם, איך אתם לא מאבדים את זה? איך להתאהב מבלי להתלהב יתר על המידה, איך לשמר קשר בתחילתו מבלי לשרוף את הלהבה?

החורף מגיע עם חשק לזוגיות, יש משהו בגשם, בפוך, שמעודד את גן ההתכרבלות, לפעמים פשוט לא בא לצאת לדייטים חדשים, בעיקר שאין פוטנציאל באופק -האם כדאי למחזר דייטים?

"אותך אני אוהב." הודיע לי בלקוניות בלי לנסות להסביר "ואולי סליחה שעכשיו אני יודע שנפש תואמת פוגשים רק פעם בחיים…"
אבל הוא כבר לא היה הנפש התואמת שלי…

הבלוג של הגר – "הכאב הגדול שקיים בפרידה ממערכת יחסים, רק הוויתור עליה משיקולים רציונליים יגרום לה להתמוסס בדרכה, זיכרון של תקופה, אם זהו תהליך טבעי, מהו בכלל כוחה של אהבה?"

ובכל רגע נתון יש לנו הבחירה, גם אם האופק לא נראה, קיימת הבחירה לזמן אל חיינו נשמה תואמת שנרגיש בנוכחותה את תחושת השייכות, האינטימיות והייחודיות.

רווקות מאוחרת הוא מושג מיותר שהחברה קבעה לנשים בנות 30 ומעלה שלא מצאו זיווג וטרם הביאו ילדים לעולם. החברה לא לוקחת אחריות על ההשלכות של נישואים מתוך פשרה

הבלוג של הגר – "בפעם הבאה כשכתב לי "אני אוהב אותך", המשפט החל לעבור לידי ולא בתוכי, כי מה ערך יש לה לאהבה אם איננה יכולה להתממש?"

הבלוג של הגר – "אני רוצה לחוות אורגזמה בקולי קולות בלי להשתיק את בן זוגי כדי שהילד חלילה לא ישמע מה אימא ואבא מעוללים לעצמם בלילה. אני רוצה לנשום אהבה, לא אהבת אם, אהבת אישה לגבר וגבר לאישה…"

הבלוג של הגר – "הידיעה שאני אוהבת אותו באמת…אבל האהבה הזאת מתחילה לקבל צורה של מכשול…ומכאן הדרך לתהום הייתה ידועה. הנה שוב זכיתי להכיר את שאהבה נפשי אבל "אליה וקוץ בה" – המכשול לא ייעלם, המציאות לא תשתנה…"

הבלוג של הגר – "ברור היה לי שאני לא הראשונה שעמדה בסיטואציה הזאת בחייו וכל אישה שהייתה עמו במערכת יחסים לא הצליחה להכיל את הסיטואציה המשפחתית המורכבת" אבל הוא ידע שאחרי הכול אני אישה זאבה, אינדיבידואליסטית שהצורך בפרטיות עבורה הוא צורך חזק ולא עניין של פריוויליגיה

הבלוג של הגר – "כל חיי מצאתי את עצמי בקשרים עם גברים מורכבים שהצריכו את האוזן הקשבת שלי, ובתת מודע בוודאי חיפשתי גבר שלא יגיע מוכן. גבר שבתוכו זקוק לאיחוי ולריפוי של אישה"

הבלוג של הגר – "המציאות מדפקת על הדלת ומעירה גם את החלומות. אין דרך אחרת שיכולתי לבחור בה. "לא אוכל להיות כאן" אמרתי לו כשישבנו בסלון הבית השכור שלי."

הבלוג של הגר – "הוא היה סוג של חוויה אבהית מתקנת גם עבורי… ניסיון חייו הפכו אותו לדמות גברית מושלמת… האיש שיודע להכיל גם אותי, כמו שאבא שלי מעולם לא הצליח להכיל"

הבלוג של הגר – "עכשיו כשהסטטוס קוו שלי השתנה ל"ריליישן שיפ", העקשנות שלי השתלמה והיא ההוכחה לכל אותם סקפטיים שטענו לי את התואר בעייתית וסבוכה".

הבלוג של הגר – "לא זוכרת מתי בדיוק היה הרגע שבו הוא אמר לי: "אני אוהב אותך" אבל המשפט הזה נאמר הרבה לפני שעיבדתי בעצמי מה התחושות שלי כלפיו"

הבלוג של הגר – "זיווגו של אדם קשה כקריעת ים סוף"- אחרי חמש שנים שבהן התרגלתי להגיע לבית ריק המשפט מקבל לו תוקף… ואז לפתע, בלי הקדמה, הוא נכנס אל חיי – ההזדמנות האחרונה

הבלוג של הגר – "גם אני כמו רבים ורבות, צרכנית של אהבה, אהבה בוערת ומבעירה. כאישה אטרקטיבית, אינטלגנטית ויפה אני גם ראויה לה. כולנו ראויים לאהבה,רק תנו לה את החופש להגיע לבדה."

רק בת"א קשה למצוא זוגיות? רק בת"א קיים הקושי? או שפשוט כמות הרווקים בשאר המקומות התנקז לת"א? ואני, ממתינה קצת, מחכה רק לטוב ביותר ובינתיים לא עוזבת את העיר

גילויים קטנים של שירים מלטפים השייכים למוזיקאים ישראלים ומוכשרים שעד לרגע זה טרם קיבלו את החשיפה הראויה להם. אוסף אלטרנטיבי של שירי אהבה ישראלים

תחילת קשר זוגי – ההתרגשות בעיצומה, הוא שולח הודעות אהבה, קונה לך מתנות ואז מגיע חודש, יש ירידת מתח, האם זה הזמן לברוח? או האם זה סימן שהקשר מתחיל להתייצב?

אהבה ? מה קורה שהדייטים שלנו מתחילים לראות כמו שידור חוזר רק עם שחקנים שונים? לפעמים אנו תוהים איך זה זה שהתוצאה זהה כל עוד נלך באותה הדרך הנוף יהיה דומה.

אהבה וחיות אחרות – אתה פוגש בחורה, הדייטים הראשונים מתנהלים ממש לפי הספר. אחרי מספר מפגשים אתה מגיע אליה לדירה ופוגש את חיית המחמד שלה ופתאום כל העסק מתפרק

דייט בחשיכה – איך העולם שלנו היה נראה אם לא היינו מסתכלים רק על הצורה החיצונית, האם אנחנו באמת רוצים לצידנו את אותה בארבי או את קן, ריקים מתוכן או משמעות?

שיחה קצרה על דייטים ומה שבניהם, למה אנחנו לא מוצאים אהבה למרות המבחר הענק של פנוים ופנויות באתרי האינטרנט?

למצוא אהבה אמיתית זה בכלל לא פשוט, וגם אם נראה שכל הרווקים והרווקות מתרכזים להם סביב אותה בועה תל אביבית המנותקת מהסביבה, גם בתוכה קשה מאוד למצוא אהבה